1.png

תחומי עיסוק

לקויות תקשורת שפה ודיבור

לקויות תקשורת, שפה ודיבור הינן שונות באפיוניהן, בדרגת חומרתן, בגורמים להיווצרותן ובהשלכותיהן על יכולתו התקשורתית, החברתית, הרגשית והלימודית של כל ילד.

 

לקות יכולה להתבטא בקצב התפתחות איטי יותר מהתפתחות תקינה או לחילופין יכולה להתבטא בסטייה איכותית מן ההתפתחות התקינה.

 

הסיבות ללקויות יכולות לנבוע משלל גורמים, דוגמת טראומה לפני או אחרי הלידה, סינדרומים גנטיים, העדר חשיפה מספקת לסביבה ועוד.

בהתאם לכך ליקוי יכול להיות ראשוני או משני. לקוי משני למעשה נובע מלקות אחרת ממנה סובל הילד: ליקוי שמיעה, ליקוי קוגניטיבי, קשיים רגשיים ועוד.

בתחום התקשורת, עולה החשד ללקות, כאשר ישנו שימוש מצומצם בכוונות תקשורתיות והן מתמקדות בעיקר בתקשורת פונקציונאלית (בקשת פעולה, חפץ). 
כן, פעמים רבות, נצפה בקשיים הבאים:

  • קושי ביצירת קשר עין איכותי

  • מיעוט בתגובות לקריאה בשם

  • מיעוט בתגובות להוראות ולשאלות המופנות אל הילד

  • מיעוט יוזמה והיענות לשיחה 

  • קושי בשמירת תור ובלקיחת תור במהלך שיחה

  • קושי להתחשב בידע המאזין

  • קושי לבקש הבהרה כאשר עולה אי הבנה

 

בתחום השפה, המשותף לכל הלקויות,  הוא תפקוד בלתי-תקין ו/ או בלתי-יעיל של המערכת השפתית, באחד או יותר מהתחומים הבאים:

בשפה הדבורה (הבנה, הבעה) ובשפה הכתובה (קריאה, כתיבה).

 

אנו מתייחסים לחמישה תתי תחומים בשפה:

סמנטיקה – אוצר מילים הבנתי והבעתי ומשמעותן.

תחביר –  סדר המילים במשפט, סוגי משפטים שהילד מסוגל להבין ולהפיק.

מורפולוגיה – הטיות והתאמות של שמות עצם, פעלים, תארים ומילות תפקוד.

פונולוגיה – חוקים הנוגעים למבנה הצלילי של השפה.

פרגמטיקה – חוקי השימוש בשפה בתוך הקשר: כיצד להתאים את השפה והדיבור למשתנים שונים - לאדם איתו משוחחים, לסיטואציה ועוד.

 

בתחום הדיבור, הקשיים עשויים להתבטא בשיבושי היגוי, שטף הדיבור (גמגום) ואיכות הקול (עוצמה נמוכה/גבוהה, טון נמוך/גבוה).

 

סדר רכישת העיצורים בעברית (עפ"י מחקר שערכה לאחרונה קלינאית התקשורת אביבית בן דוד):
 

2:06-3:00 שנים-מ', נ', ק', ד', ג', ח', פ' (p,f), ל', ב', י'

3:00-3:06 שנים- ג', ו'

3:06-4:00 שנים- ר'

6:00-6:05 שנים- שורקות: ש', ס', ז', צ'

 

"אם יש ספק- אין ספק"

 

פעמים רבות, בשיחת טלפון ראשונית עם הורה, הוא מעלה לבטים בנוגע לצורך של ילדו בטיפול.

הלבטים יכולים לנבוע ממגוון מאד רחב של מקרים וקשיים, לדוגמא: ישנם מקרים בהם ההורה חש שילדו אינו משחק כשאר בני גילו ומתקשה בהבנת סיטואציות/הוראות, לעומת מקרים בהם ההורה חש כי ילדו אינו מביע את עצמו כמצופה לגילו וכי הדיבור שלו אינו ברור.

 

ההמלצה שלי כקלינאית, היא לא 'להישאר' ולהמתין עם הלבטים והדאגות ותמיד להתייעץ עם איש המקצוע המתאים: 

קלינאית תקשורת, מרפא בעיסוק, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, נוירולוג ועוד.

 

אבחון קלינאית תקשורת

כאשר עולה החשד לקושי בתחומי התקשורת, השפה והדיבור - יש לפנות עם הילד לקלינאית תקשורת.

 

מטרות האבחון הינן:

  1. לקיחת אנמנזה מן ההורים לשם קבלת פרטים על התפתחותו של הילד מיום היוולדו הן בתחומי התקשורת, השפה והדבור והן בתחומי התפתחות נוספים (מוטורים, תחושתיים, חברתיים ועוד).

  2. להעריך מהן יכולותיו התקשורתיות, רמתו השפתית של הילד (הבנה והבעה שפתית) וכן רמת מובנות הדיבור מבחינת איכות ההיגוי, שטף הדיבור ואיכות הקול.

  3. לאתר תחומים לקויים (בתקשורת, שפה ו/או דיבור) הדורשים התערבות טיפולית.

  4. לקבוע תוכנית טיפול המיועדת לשיפור התחומים הלקויים תוך ניצול התחומים החזקים.

 

יש לציין כי האבחון מתבצע באווירה נעימה תוך יצירת קשר עם הילד אשר הגיע לאבחון.

בסיום האבחון מתקיימת שיחת משוב עם ההורים ומספר ימים לאחר מכן נמסר דו"ח סיכום אבחון בו ניתנות המלצות רלוונטיות. 

 

במידת הצורך, מומלץ לילד לעבור בדיקות/אבחונים נוספים (בדיקת שמיעה, בדיקות נוירולוגיות, אבחון ע"י מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, פסיכולוג וכו').

 

טיפול קלינאית תקשורת

בדומה לאבחון, תחילה הטיפול מתמקד ביצירת קשר עם הילד ויצירת סביבה משחקית ונעימה עבורו, וזאת על מנת "לגייסו" לטיפול.

 

הגישה הטיפולית לפיה אני עובדת הינה "גישה התפתחותית טבעית".
הטיפול נבנה לפי צרכיו של כל ילד, ובמהלך תכנון הטיפול אני מתחשבת בשלבי רכישת שפה תקינה (מפורטים בהמשך).

חשוב להדגיש כי המטרות הטיפוליות מתייחסות הן לקידום יכולות התקשורת והן לשיפור הבנת השפה ופיתוח ההבעה.
כן, ישנה התייחסות למאפייני הדיבור כפי שצוינו לעיל.

 

מבחינת מטרות בתחום התקשורת, 

כאמור, עבודה לפי "הגישה ההתפתחותית טבעית", משמעותה היא שתוכנית הטיפול מתחילה ברמה התקשורתית והשפתית בה הילד מתפקד.

במקרים מסוימים השלבים הראשונים בטיפול אינם מילוליים ומתמקדים ביצירת קשב משותף, יצירת קשר עין איכותי ושימוש באמצעי תקשורת בלתי-מילוליים להבעת כוונות תקשורתיות ( הצבעה, ג'סטות וכדומה).

לילדים הסובלים מקשיי תקשורת (למשל, ילדים המאובחנים כנמצאים על הרצף האוטיסטי), יש צורך, לעתים, להקנות תקשורת תומכת חליפית (לוחות, אייפד בו מותקנות אפליקציות בהן ניתן להרכיב לוחות תקשורת), במקביל לעבודה על תקשורת מילולית.

 

מבחינת מטרות בתחום השפה,

בטיפול ישנה חשיבות רבה לשיפור יכולת ההבנה של הילד, בעיקר באמצעות מילוי הוראות ומענה על שאלות בדרגת קושי עולה (תוך התחשבות ברמת הקשב של הילד ובטווח הזיכרון השמיעתי שלו) ועוד.

כן, ניתנת תשומת לב לשיפור ההבנה של משמעויות מילים, צירופי מילים ומשפטים.
בתחום הבעת השפה, מטרת הטיפול היא לאפשר לילד התבטאות חופשית ותקינה ככל האפשר בהתחשב בקשייו.

 

תנאי הכרחי להצלחת הטיפול הינו תרגול נוסף ע"י הוריו של הילד של אותם תכנים הנלמדים בטיפול.

לכן בסופו של כל טיפול נערכת הדרכת הורים קצרה בנושא התכנים שנלמדו.