תחומי עיסוק

לקויות תקשורת, שפה ודיבור הינן שונות באפיוניהן, בדרגת חומרתן, בגורמים להיווצרותן ובהשלכותיהן על יכולתו התקשורתית, החברתית, הרגשית והלימודית של כל ילד.

 

לקות יכולה להתבטא בקצב התפתחות איטי יותר מהתפתחות תקינה או לחילופין יכולה להתבטא בסטייה איכותית מן ההתפתחות התקינה.

 

הסיבות ללקויות יכולות לנבוע משלל גורמים, דוגמת טראומה לפני או אחרי הלידה, סינדרומים גנטיים, העדר חשיפה מספקת לסביבה ועוד.

בהתאם לכך ליקוי יכול להיות ראשוני או משני. לקוי משני למעשה נובע מלקות אחרת ממנה סובל הילד: ליקוי שמיעה, ליקוי קוגניטיבי, קשיים רגשיים ועוד.

​

בתחום התקשורת, עולה החשד ללקות, כאשר ישנו שימוש מצומצם בכוונות תקשורתיות והן מתמקדות בעיקר בתקשורת פונקציונאלית (בקשת פעולה, חפץ). 
כן, פעמים רבות, נצפה בקשיים הבאים:

​

• קושי ביצירת קשר עין איכותי

• מיעוט בתגובות לקריאה בשם

• מיעוט בתגובות להוראות ולשאלות המופנות אל הילד

• מיעוט יוזמה והיענות לשיחה 

• קושי בשמירת תור ובלקיחת תור במהלך שיחה

• קושי להתחשב בידע המאזין

• קושי לבקש הבהרה כאשר עולה אי הבנה

 

בתחום השפה, המשותף לכל הלקויות,  הוא תפקוד בלתי-תקין ו/ או בלתי-יעיל של המערכת השפתית, באחד או יותר מהתחומים הבאים:

בשפה הדבורה (הבנה, הבעה) ובשפה הכתובה (קריאה, כתיבה).

 

אנו מתייחסים לחמישה תתי תחומים בשפה:

​

סמנטיקה – אוצר מילים הבנתי והבעתי ומשמעותן.

תחביר –  סדר המילים במשפט, סוגי משפטים שהילד מסוגל להבין ולהפיק.

מורפולוגיה – הטיות והתאמות של שמות עצם, פעלים, תארים ומילות תפקוד.

פונולוגיה – חוקים הנוגעים למבנה הצלילי של השפה.

פרגמטיקה – חוקי השימוש בשפה בתוך הקשר: כיצד להתאים את השפה והדיבור למשתנים שונים - לאדם איתו משוחחים, לסיטואציה ועוד.

 

בתחום הדיבור, הקשיים עשויים להתבטא בשיבושי היגוי, שטף הדיבור (גמגום) ואיכות הקול (עוצמה נמוכה/גבוהה, טון נמוך/גבוה).

 

סדר רכישת העיצורים בעברית (עפ"י מחקר שערכה לאחרונה קלינאית התקשורת אביבית בן דוד):
 

2:06-3:00 שנים-מ', נ', ק', ד', ג', ח', פ' (p,f), ל', ב', י'

3:00-3:06 שנים- ג', ו'

3:06-4:00 שנים- ר'

6:00-6:05 שנים- שורקות: ש', ס', ז', צ'

 

"אם יש ספק- אין ספק"

 

פעמים רבות, בשיחת טלפון ראשונית עם הורה, הוא מעלה לבטים בנוגע לצורך של ילדו בטיפול.

הלבטים יכולים לנבוע ממגוון מאד רחב של מקרים וקשיים, לדוגמא: ישנם מקרים בהם ההורה חש שילדו אינו משחק כשאר בני גילו ומתקשה בהבנת סיטואציות/הוראות, לעומת מקרים בהם ההורה חש כי ילדו אינו מביע את עצמו כמצופה לגילו וכי הדיבור שלו אינו ברור.

 

ההמלצה שלי כקלינאית, היא לא 'להישאר' ולהמתין עם הלבטים והדאגות ותמיד להתייעץ עם איש המקצוע המתאים: 

קלינאית תקשורת, מרפא בעיסוק, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, נוירולוג ועוד.