התינוק מיום היוולדו חשוף לגירויים מילוליים בסביבתו. השפה נרכשת תוך אינטראקציה והשפעה הדדית עם תחומי התפתחות נוספים: ההתפתחות הקוגניטיבית, החברתית והרגשית של הילד.
השלב הקדם מילי
השלב הקדם-מילי מתחיל בלידה וממשיך עד ליכולת של הילד להפיק כ-10 מילים.
ניתן לחלק שלב זה לשתי תקופות בולטות:
תקופת הפרשנות - שבה ההורה נותן פרשנויות שונות להתנהגויות השונות של התינוק (רעב, עייפות, כאב כפרשנות לבכי).
תקופת הכוונות התקשורתיות – סביב גיל שמונה חודשים, ניתן להבחין בהופעתן של כוונות תקשורתיות אצל התינוק. התינוק מביע מחאה, בקשה לחפץ או פעולה, משתף בחוויה, פונה לעזרה ועוד.
השלב החד מילי
שלב זה אופייני לילדים מגיל שנה עד גיל שנה ותשעה חודשים לערך.
הוא מתחיל עם הופעת המילים הראשונות ומסתיים עם הופעת צירופי מילים ("אבא בוא", "ביי סבתא").
לקראת סוף שלב זה, בגיל שנה וחצי לערך, מתרחשת תופעת "הפרץ הלקסיקאלי", כאשר לפתע הפעוט רוכש במהירות מילים.
עד גיל שנה וחצי תינוקות בממוצע כ-20-50 מילים ועד גיל שנתיים אוצר המילים מתרחב וגדל עד לכ-300-500 מילים (!).
השלב הדקדוקי המוקדם
שלב זה אופייני לילדים מגיל שנה ותשעה חודשים עד גיל שלוש שנים.
תחילתו בהופעת צירופי מילים והוא מסתיים בעת הופעת משפטים מחוברים ומורכבים.
בשלב זה מתפתחת היכולת לצרף מילים למבנה של משפט פשוט ("אני משחק בכדור", "אני רוצה בלון אדום") וכן היכולת להשתמש במבנים צורניים- תחביריים האופיינים לשפת האם בה משתמשים.
השלב הדקדוקי המאוחר
שלב זה אופייני לילדים מגיל שלוש שנים ועד הכיתות הראשונות בבית הספר היסודי.
תחילת השלב, כאמור, הוא בהופעת משפטים מחוברים ומורכבים והוא מאופיין בהתפתחות היכולת לספר סיפור ולנהל שיח עם מבוגר/ילד.
הפעוט, בעת רכישת השפה, באמצעות החשיפה ובעזרת יכולות מולדות נוספות - "מתחיל" ביצירת חוקים שפתיים.
חוקים סמנטיים: חוקים המתייחסים למשמעויות של מלים וצירופי מלים.
חוקים תחביריים: חוקים המתייחסים לסדר המלים במשפט ולסוגי משפטים שונים. כלומר היכולת להבין וליצור משפט תקין- תחילה משפט פשוט ובהמשך משפטים ארוכים ומורכבים.
חוקים מורפולוגיים: חוקים המתייחסים להטיות והתאמות דקדוקיות (למשל, מין, זמן, יחיד/רבים).
חוקים פונולוגיים: חוקים המתייחסים למערכת הצלילים של השפה.
חוקים פרגמטיים: התחום התקשורתי, חוקי השיח המקובלים בחברה ובתרבות: יצירת קשר עין בזמן שיחה, התחשבות בידע המאזין, הבעת מחאה, בקשה להבהרה, נתינת מידע נוסף בשיחה, כיצד פונים לחבר לעומת פנייה למבוגר ועוד.