"אתה רוצה שיבולת שועל או צ'ריוס לארוחת בוקר?" שואלת אמא מהמטבח "אמא, את ראית כמה באטמנים יש לי על המכנסיים??" בתגובה קטנצ'יק בן 4 שואל מהסלון.
כמה פעמים ביום קורה לכם שאתם שואלים את ילדכם שאלה והוא אינו מגיב או לחילופין משוחח אתכם על משהו אחר לגמרי? הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות (קשיים שפתיים, רגשיים, התנהגותיים ועוד), אך היום אני רוצה להתייחס לנושא התפתחות פונקציות הקשב, תחום אשר נחקר רבות ע"י פרופ' לילך שלו-מבורך.
אחת הסיבות לכך שילדים לא תמיד עונים לשאלות או ממלאים אחר הוראות/בקשות, היא מאחר ויכולות הקשב שלהם עדיין לא מפותחות. במחקרים רבים נמצא שלמערכות הקשב השונות דפוסי התפתחות שונים זה מזה.
-קשב מתמשך, זאת מערכת המתפתחת לאורך שנות הילדות. כאשר במהלך השנים הראשונות של בית הספר היסודי מתרחשת התפתחות מואצת ואילו בשנים הבאות קצב ההתפתחות מתמתן.
- קשב סלקטיבי, זאת מערכת שעוברת שינויים משמעותיים בגיל .4-5 לצד זאת יש לציין כי נמצא שילדים בני 9 עדיין מתקשים בהשוואה למבוגרים במשימות שונות.
-הכוונת קשב, זאת מערכת שמתפתחת בשלב מוקדם במיוחד, לאחר הלידה ובמהלך כל שנת החיים הראשונה. בשנות הילדות מערכת זו ממשיכה להבשיל, דבר שבא לידי ביטוי ביעילות הכוונת הקשב למיקום מסוים וביעילות ניתוק הקשב מגירוי לא רלוונטי.
-שליטה ובקרה, זאת מערכת המתחילה להתפתח משנת החיים הראשונה. אולם ההתפתחות המשמעותית מתרחשת מראשית שנות בית הספר היסודי ועד סוף גיל ההתבגרות. במהלך שנים אלה מתגבשת היכולת להתמודד עם קונפליקט, לארגן ולתכנן דרך פעולה להשגת מטרה נתונה, היכולת לבקר התנהגות והיכולת לשנות על פי הצורך את הקצאת משאבי הקשב.
לאור המצוין לעיל, חשוב במיוחד להתאים את רמת הקושי של המטלות הלימודיות הנדרשות מתלמידים בקבוצות גיל שונות ליכולות הקשביות האופייניות לאותו גיל.
במידה והפנתם שאלה/בקשה לילדכם ואינכם בטוחים שהוא היה קשוב אליכם, מומלץ להסב את תשומת ליבו באמצעות נגיעה קלה בידו ויצירת קשר עין (להתכופף ולשוחח עימו בגובה העיניים). כך נדע שהילד אכן היה קשוב למסר המילולי שהפנינו אליו.
Комментарии