דמיינתי שזה יהיה אחרת. דמיינתי שכשאני מזמינה חברים הם פשוט ילכו לשחק יחד ואני אוכל לנשום לרגע מהיום העמוס, ולשתות את הקפה שלי - חם.
אבל זה לא קורה בכל בית...
יש ילדים שזקוקים לתיווך ופיתוח מיומנויות חברתיות ורגשיות גם כשמגיע ''פלידייט'' לבקר בבית.
אז מה המתכון לפלידייט מוצלח?
אני לא בטוחה שיש, אבל ניסיתי לכתוב כמה מרכיבים ותכתבו לי אם אתם חושבים שזה יצא טעים?
-להזמין חבר/ה (עדיף לא יותר מ1 בכל פעם). -לתכנן מראש את מה שרוצים לעשות יחד. -לבחור חפצים/משחק שממש משמעותיים לנו ולהחליט ששומרים עליהם בצד בלי לגעת לפני שהחבר/ מגיע/ה. -להזמין לזמן קצר. שעה וחצי. להישאר עם טעם של עוד. -לשלב פעילויות של תנועה או/ו תחושה. -להכין מראש יחד כיבוד כדי שההורה יהיה פנוי לתווך במידת הצורך. -במקרים מסויימים עדיף שהפלידייט יהיה מחוץ לבית. בעיקר לילדים שזקוקים לסכמה ברורה ותחושת שליטה. בחוץ אפשר גם לשלב פעילות תנועתית בקלות יותר. -לעודד גמישות לשינויים. כל תוכנית שלנו עלולה להשתנות. -לזכור לאפשר לפלידייט לבחור פעילות וללכת אחריו...
אז לפלידייט מוצלח לא צריך בהכרח את כל המרכיבים... אפשר גם לבחור חלק.
ואולי אולי אולי בסוף נצליח לשתות את הקפה שלנו חם
